קומת הכניסה בבית דו־משפחתי בשכונת פולג בנתניה, המשתרעת על פני כ־90 מ"ר, עברה תכנון מחודש ושינוי מהותי. המטרה הייתה ליצור חלל ציבורי פתוח, מואר ומזמין, ולצדו יחידת הורים פרטית ומפנקת, תוך שמירה על שפה עיצובית אחידה המחברת בין מראה אורבני, חומרים טבעיים ופרטים אישיים מעולמם של בני הבית.
חדר השינה, הממ"ד ושירותי האורחים שהיו ממוקמים בקומה אוחדו ותוכננו מחדש כסוויטת הורים מרווחת, בעלת תחושה של חדר בבית מלון בוטיק. הכניסה אל הסוויטה הוסתרה בתוך חזית המטבח, באמצעות דלת סמויה המשולבת בין ארונות המטבח הגבוהים ונראית כחלק בלתי נפרד מהנגרות. התוצאה התקבלה לאחר תהליך מורכב ומדויק, שנעשה בשלבים ובשיתוף פעולה בין חברת המטבחים לנגר פרטי.
אחד המהלכים המרכזיים בפרויקט היה תכנון מחדש של גרם המדרגות. המהלך הישן נהרס ברובו, אך חלק ממנו נשמר ושולב בחדר הרחצה החדש, כאשר החלל שמתחתיו נוצל למיקום האסלה. גרם המדרגות החדש תוכנן לאורך קיר הכוח המרכזי, המחבר בין קומת הכניסה לקומה העליונה שבה ממוקמים חדרי הילדים.
קיר הכוח חופה בלבני בריק צרות ובהירות מדגם Antique Grey, המעניקות לחלל עומק, טקסטורה ואופי ומשמשות רקע עשיר לגרם המדרגות. המדרגות והמעקה תוכננו בעיצוב אישי ובוצעו בקפידה על ידי חברת קו נבון. השילוב בין שלד הברזל השחור, רשת המתכת ומדרכי עץ האגוז האפריקאי יוצר מראה קליל ומדויק, ומעניק לחלל נופך תעשייתי מעודן. המדרגה השלישית הורחבה והפכה למדף עץ ארוך ודקורטיבי, הממשיך לאורך הקיר ומשמש כאלמנט אדריכלי ושימושי גם יחד.
במרכז המטבח תוכנן אי גדול ורב־תכליתי, הכולל משטח עבודה ויחידות אחסון נוספות. מתוך האי ממשיך שולחן עץ ארוך, המשמש ביום־יום כדלפק משפחתי ובאירוח הופך לפינת אוכל רחבה ונוחה. שילוב העץ החם לצד חזיתות המטבח האפורות ומשטח העבודה הבהיר יוצר איזון בין חומריות דומיננטית למראה נקי ומאופק.
השפה העיצובית שנבחרה לבית היא אורבנית־מודרנית, בהשראת לופטים ניו־יורקיים. החללים הפתוחים, קירות הבריק, קשת גוני האפור והשימוש בחומרים כמו בטון, ברזל ועץ יוצרים מראה עירוני ושיקי. לצד החומרים הדומיננטיים שולבו טקסטיל רך, גוונים בהירים, צמחייה ונגיעות פליז, המכניסים חמימות ומרככים את האווירה.
פנלים שחורים מאלומיניום יוצרים חיבור אלגנטי ומדויק בין הריצוף האפור לקירות, וחוזרים על הקווים השחורים המופיעים במעקה, בגופי התאורה ובפרטי הנגרות. כך נוצרת המשכיות עיצובית בין המטבח, הסלון, גרם המדרגות ויחידת ההורים.
לצד השפה האורבנית שולב בבית מוטיב אישי הקשור לעיסוקו של בעל הבית בדיג. רשת המתכת במעקה ובשידת הטלוויזיה מזכירה רשת דייגים, רצפת הפרקט בחדר השינה הונחה בדוגמת פישבון המדמה אדרת דג, ובחדר הרחצה שולבו פסלי דגים. כבר בשביל הכניסה לבית מופיע רמז נוסף לסיפור, בדמות בת הים הקטנה שהוצבה מעל בריכת הדגים.
התוצאה היא בית בעל אופי ברור ומובחן: מודרני אך חם, אורבני אך נעים, מוקפד אך לא מתאמץ. כל אחד מהחומרים והפרטים שנבחרו בו תורם לסיפור אחד שלם, אישי ומזמין.
